בעית ההערכה
בעית ההערכה מוגדרת על ידי מצבים בהם המערכת מתריעה למפעיל לגבי החריגה מהפעילות הנורמלית, אך המפעיל מתקשה
להעריך את המשמעות של חריגה זו. לדוגמא, ההתרעה יכולה לנבוע מתקלה באחד החיישנים. על מנת להעריך את משמעות ההתרעה, המפעיל
נדרש לבחון פרמטרים קריטיים של המערכת, הקשורים לחריגה. לדוגמא, לאחר קבלת התרעה על טמפרטורה חריגה במיכל בו מתבצעת פעילות
כימית, המפעיל נדרש לבדוק גם את הלחץ במיכל זה, מכיוון שעלית לחץ עלולה להסתיים בפיצוץ. בעיית ההערכה קשורה לסינון התרעות.
מצד אחר, עודף התרעות עלול לגרום למצב של שיתוק המפעיל, דוגמת התקלה ב-28 במרץ 1979 בריאקטור הגרעיני ב"אי שלושת המיילים" (http://www.nei.org/index.asp?catnum=2&catid=57).
מצד שני, במצב של הצפת התרעות, המפעילים עלולים לנטרל חלקים במערכת ההתרעות. מיעוט התרעות עלול לגרום לכך שהמפעיל אינו מודע
לפרמטרים חשובים לתפיסת המצב, דוגמת התקלה בכור בצ'רנוביל. מהנדסי המערכת נדרשים למצוא את שביל הזהב בין שני המצבים, ולהגדיר
מערכת לאבטחת התרעות, תוך מינימום הפרעה להפעלת המערכת בחירום. בעית ההערכה היא חמורה במיוחד במצבים של עודף מוטיבציה של
המפעיל, הגורם לו להתעלם מהתרעות ברורות וחד משמעיות, כמו בכור בצ'רנוביל, וכמו באסון של צי המשחתות ה-11 של ארה"ב ב-7
בספטמבר 1923. בהתראה קולית מתמשכת, המפעיל עלול לנתק את מערכת ההתראה, שמפריעה לו להתרכז במשימה של התמודדות עם התקלה.
בהמשך, לאחר שהתקלה תוקנה, המפעיל עלול לשכוח לחבר את מערכת ההתראה. מערכת אבטחת ההתרעות צריכה לכלול זיהוי אוטומטי של
ניטרול התרעה קולית, וגיבויים למקרים של ניטרול התרעות, כגון על ידי הקצבת זמני ניטרול.
|
לא מצאת את מבוקשך? 
יש לך הערות או השגות לגבי תוכן האתר, העיצוב או המימוש?