גורם מרכזי בכשל מערכות הוא בעיות בסינכרון הקשר עם המפעיל, כאשר המפעיל נכשל בזיהוי מצב
המערכת, או כאשר המערכת נכשלת בתגובה לפעולה בלתי צפויה של המפעיל.
זהו מקרה פרטי של בעית הסינכרון במודל שרת-לקוח, כאשר האדם הוא הלקוח והמכונה היא השרת.
דוגמא: תאונת האימונים "צאלים א'"
הקשר אדם-מכונה מוגדר בעזרת מודל זרימת מצבים של המערכת המוכללת, הכוללת את:
-
מצבי המכונה
-
מצבי המפעיל
-
המעברים ביניהם.
בעיות סינכרון מוגדרות כמצבים של סטיה ממודל הזרימה. תהליך הסינכרון כולל שלשה מרכיבים: איתור מצבי חוסר
סינכרון, קביעת הגורם למצבי של חוסר הסינכרון ותיקון.
איתור מצבי חוסר סינכרון מבוסס על מימוש מודל זרימת המצבים במערכת, ועל איתור פעולות של
המפעיל שהן בלתי צפויות על פי מודל זה. הגורם לסטיה ממצב של סינכרון יכול להיות פעולה חריגה של המפעיל, כגון במצב חרום, או
קושי של המפעיל לעקוב אחר מצב המערכת. הדרך לקביעת הגורם למצב של חוסר סינכרון היא על ידי התראה למפעיל, תוך הצעה לשינוי
מצב המערכת. תיקון מצב הסטיה נקבע על ידי פעולת התגובה של המפעיל להצעת המערכת: אישור או ביטול.
|