התמצאות המפעיל בפרמטרים של המערכת

אופטימיזציה של ההפעלה על פי סיכונים במצבים חריגים

בעיה מרכזית בהגדרת מערכת היא הגדרה של מצבים נורמלים לעומת מצבים חריגים. ריבוי התרעות לגבי מצבים חריגים עלול להיות בעייתי, מכיוון שהמפעיל עלול להתייחס אל התרעה חמורה כאל התרעת שווא. דרך מקובלת לצמצם את הסיכוי למצבים חריגים היא על ידי איפוס אוטומטי של פרמטרים, על ידי הצבה של ערכי ברירת מחדל. הבעיה בדרך זו היא שהמפעיל אינו תמיד מודע לאיפוס האוטומטי, ועלול לטעות ולפעול באופן שגוי.

יש לנתח את הסיכונים הכרוכים באיפוסים אוטומטיים, ולישם דרכים למניעתם וכן להתמודדות עם מצבים של הפעלה במצב שגוי.

הסיכון של טעות הנובעת מהפעלה עם פרמטרים שגויים.

אחד הסיכונים במערכות מורכבות הוא של הזנת נתונים שגויים. כאשר המפעיל עסוק בתפקידיו העיקריים, הוא אינו קשוב תמיד לשינויים במצבי המערכת. לפיכך, בהגדרת ממשק ההפעלה, מקובל להציג בפניו באופן שוטף את הפרמטרים החשובים, אילו שידיעתם חשובה להפעלה הנכונה של המערכת בהפעלה רגילה. הבעיה בגישה זו מתעוררת במצבים חריגים. במקרים אלו, מקובל לתת למפעיל התרעה, ולאפשר לו גישה לפרמטרים הרלבנטיים.

יש לישם שיטות לאיתור טעויות בהזנת נתונים, והשוואה ביניהם בשיקולים של סיכון הפעלה עם נתונים שגויים.