|
|
|
| <== מפת החלק העברי של האתר | |||||
|
קורסים לשיפור המיומנות המקצועית בהגדרה והערכה של ממשקי הפעלה, עם דגש על מניעת טעויות הפעלה והתמודדות המפעיל עם מצבים של תקלות | ||||
מיצוב תפעולימפתחי מוצרים ומערכות נאלצים להתמודד יום-יום עם דילמות ולקבל החלטות לגבי מאפיינים שונים של ממשקי ההפעלה והשימוש במערכת. הגישה המסורתית מבוססת על אינטואיציה של מנהלי הפיתוח. שורשיה של גישה זו בבערות: חוסר היכרות של הגורמים המשפיעים על איכות האינטראקציה, וחוסר הבנה של הפערים המנטליים בין המפתחים לבין המשתמשים. גישה נפוצה אחרת היא להתבסס על גורמי שיווק, הכוללים חוות דעת, המלצות ובקשות של המשתמשים. ממשקים שפותחו בדרך זו נוטים להיות מסורבלים לשימוש (ע"ע MS-Office). מעצבי הממשקים נדרשים להמליץ על פתרונות מועדפים, ולשכנע את מקבלי ההחלטות לקבל את עמדתם, למרות שהיא נוגדת את האינטואיציה שלהם. עליהם להכיר את המאפיינים הקובעים את איכות האינטראקציה, ולהסביר כיצד הפתרון המומלץ תורם להשגת האיכות הנדרשת. המאפיינים הקובעים את איכות האינטראקציה כוללים:
הקשר בין מאפיינים אלו לבין איכות האינטראקציה נקבע על פי משקלם היחסי במערכת:
את תרומת הפתרונות השונים לאיכות ניתן לנתח ולהעריך במונחים של תאוריית הקשב, דהיינו, מגבלת המשאבים המנטליים, ושל מוטיבציה. לדוגמא, שימוש בפקדים שמאפשרים מיפוי ישיר מכוונת המשתמש לביצוע, לעומת פקדים שאופן פעולתם תלוי במצב המערכת, ולכן מחייבים את המשתמש לזהות את מצב המערכת לפני החלטה לגבי אופן הביצוע. המורכבות של ניתוח על פי תאוריית הקשב נובעת מכך שהמפעיל לומד, ביצועיו משתפרים כתוצאה משימוש. סוג הפתרון משפיע גם על אמינות ההפעלה וגם על קצב הלימוד. בדרך כלל, פתרון שהוא אופטימלי בשלב ההיכרות, אינו מתאים לשימוש חוזר ונשנה, ולהפך. לדוגמא, בארגון מידע במסכים, יש להעדיף את הרוחב על העומק עבור פעולות שגרתיות, ויש העומק על הרוחב עבור פעולות חריגות. |
|||||
|
מעוניין
לקבל הצעת מחיר?
לאתרי אלפא: קישור זה מיועד לחשוף את האתרים למנועי חיפוש |
|||||
לא מצאת את מבוקשך? 
יש לך הערות או השגות לגבי תוכן האתר, העיצוב או המימוש?